עכשיו, אחרי שחקרתי יותר, אני מרגישה מוכנה להעלות כמה מתוצרי המחקר ואני אזכיר, התוצאה הסופית של התהליך היא בגד. בדרך לשם עשיתי כמה דברים:
סידור לוח ההשראה - מדובר בתמונות שהעלתי עוד בתחילת הקורס אבל פתאום קלטתי שעוד לא העלתי את הלוח עצמו, והרי יש חשיבות גדולה לסידור התמונות ולגודל של כל תמונה, לא מדובר בהחלטה אקראית.
כך נראה הלוח שנתן לי השראה לבגד:
בהמשך ישיר ללוח ההשראה הוצאתי ממנו צבעוניות, אני מאוד אוהבת "לשחק" עם צבעוניות וזאת הצבעוניות שהגעתי אליה:
אחרי שהוצאתי צבעוניות חיפשתי בדים ועשיתי פיתוחי בדים שיתאימו לפרוייקט:
בדומה ללוח ההשראה אני רוצה לשתף אתכם גם בלוח הלקוחה שלי. אם עקבתם אחרי הפוסטים הקודמים שלי, אתם יודעים שהיא בחורה מאוד מיוחדת. יש בה שילוב של שלווה וציניות היא שקטה וביקורתית, חולמנית ומעשית. בחרתי למקם את התמונות בלוח הלקוחה עם רווחים על מנת לתת לכם הקוראים ולה, הלקוחה, תחושה של מרחב ואווריריות.
זהו, הדבר האחרון שעוד לא העלתי זה הדבר החשוב ביותר, הסקיצות הנבחרות שלי לפרוייקט. חלקן גמורות וחלקן עוד יעברו שינויים קלים בימים הקרובים, קבלו את חמשת הסקיצות הנבחרות שלי, מתוכן אני אבצע מערכת לבוש אחת.
יום העצמאות, כמו הרבה מחגי ישראל, מאוד מתחבר לי עם נושא המשאלות שבחרתי. הרי זהו יום בו אנשים מאחלים משאלות למדינה. גם בטקס הדלקת המשואות שמתקיים בהר הרצל מדי שנה וגם בחגיגות במרכזי הערים אנשים מתרגשים כל פעם מחדש. אפילו במופעי הזיקוקים, שכולנו כבר ראינו עשרות פעמים, כל אחד מאיתנו ממשיך להסתכל ולהתרגש מהמופע המרהיב הזה בו נקודות אור צבעוניות מקשטות את השמיים.
מאז ומתמיד הייתה לי משיכה לתרבות יפן ומשם כמובן לאסתטיקה היפנית, אולי בגלל זה המחקר שלי מגיע הרבה פעמים ליפן... והפעם לאמנית הגאונה Yayoi Kusama.
Yayoi Kusama בת 83, נולדה כאמור ביפן ומגיל 10 הייתה לה משאלה להיות אמנית. לעומת זאת הוריה התנגדו בתוקף למשאלה זו ואסרו עליה לצייר. בעקבות כך עזבה Yayoi את יפן לניו-יורק, שם הבטיחה לעצמה שהיא תתפרסם בזכות התשוקה שלה לאומנות והגדירה את עצמה כ- "Environmental artist" הגדרה שאני באופן אישי מאוד מתחברת אליה.
אני מצרפת סרטון על Yayoi Kusama וגם כמה מעבודותיה.
תוך כדי רישום סקיצות לבגד ומחשבה על קסם ותמימות נזכרתי שלפי סיפורי האגדות, אותם שמעתי אין ספור פעמים בילדותי, משאלות לא מבוססות על תחושת קסם ותמימות בלבד וכי קיום משאלות כרוך לרוב במאמץ מסויים.
פניתי לסיפורי ילדים העוסקים במשאלות ובקשות על מנת לבדוק כיצד התייחסו סופרים לנושא המשאלות.
הסיפור הראשון שעלה במוחי הוא - אלאדין. מדובר בסיפור משאלות קלאסי: אלאדין מוצא מנורה מכושפת, ממנה יוצא שד המעניק לו שלוש משאלות. בסופו של דבר המשאלה השלישית של אלאדין היא לשחרר את השד מהמנורה לבקשתו.
הסיפור השני שחשבתי עליו הוא - הדייג ודג הזהב. אתן תקציר למי שכבר הספיק לשכוח. הסיפור מתחיל בתיאורם של דייג זקן ואישתו הממורמרת שחיים בבקתה קטנה. יום אחד מצליח הדייג לדוג דג שמבטיח למלא את כל משאלותיו בתמורה לחירותו. הדייג לא ביקש דבר ושיחרר את הדג למים. כששמעה אישתו של הדייג על המקרה, כעסה וביקשה מבעלה לחזור לאגם לבקש שוקת חדשה, הדג ממלא את הבקשה וכך יום אחר יום האישה מבקשת עוד ועוד דברים. בסופו של דבר דורשת האישה להפוך לשליטת הים על מנת לשעבד את הדג לחלוטין. כשהדג שומע את הבקשה החצופה הוא לוקח בחזרה את כל מה שנתן ומחזיר אותה חזרה לבקתה הקטנה ולשוקת השבורה.
מהסיפור הזה המשכתי לספר שהיה אחד הספרים האהובים עלי בילדותי - העץ הנדיב. עלילת הספר מדברת על אהבתו הגדולה של עץ כלפי ילד ועל נכונותו של העץ להעניק ללא תנאי. כאשר הילד היה קטן הוא שיחק עם העלים של העץ, טיפס על הגזע, התנדנד על הענפים ואכל את פירותיו של העץ. כאשר הילד גדל והפך לאדם בוגר, העץ היה עדיין מוכן להקריב את עצמו לטובת הילד וגם בזיקנתו של הילד סיפק לו העץ את הדבר האחרון שנותר לו מקום שקט לשבת ולנוח בו.
בלי לשים לב גם סיפור בת הים הקטנה מתבסס על נושא המשאלות. בת הים התאהבה בנסיך בן האנוש והלכה לבקש ממכשפת הים שתהפוך את הזנב שלה לזוג רגליים. המכשפה נענתה למשאלת ליבה של בת הים בתמורה לקול שלה והסוף ידוע.
לבסוף, נזכרתי במשל קצרצר מתוך הסרט הארי פוטר ואוצרות המוות שם מספרת האגדה על שלושה אחים קוסמים שהצליחו להערים על המוות ולאות כבוד נותן המוות לכל אחד מהם משאלה. אני מצרפת את הסרט. אורכו שלוש דקות והוא עשוי בצורה מהפנטת. ממש שווה צפיה.
לסיכום, אגדות הילדים מלמדות אותי שאין הגשמת משאלות בלי מאמץ מסויים, נפשי או פיזי. בתרגום לבגד הייתי רוצה להתייחס לאמביוולנטיות הזאת. ליצור בגד שיתן תחושה של תמימות וקסם אך עם זאת שתהיה בו איזשהי קריצה לתכונות נוספות כגון חוזק ואומץ. תכונות שלא ניתן להפריד ביניהם כשעוסקים בנושא כמו משאלות.
בעקבות עבודותיה של יוקו אונו מצאתי שעצי משאלות די נפוצים בעולם ובמיוחד
במזרח הרחוק.
גם עץ חג המולד הוא סוג של עץ משאלות. ערב חג המולד חל ב-24 בדצמבר,
ימים ספורים לפני תחילת השנה החדשה – מועד ידוע לאיחולים ומשאלות.
ביהדות, נשים נוהגות לתלות מטפחות וחוטים על ענפים של עצים ליד קברי
צדיקים ומבקשות משאלות. וכמובן הכותל המערבי – מעוז המשאלות של העם היהודי.
מדוע יש לנו צורך "לתלות משאלות באוויר?" לא מדובר בעניין
דתי בהכרח. אחרי שלא מצאתי תשובה רציונאלית לשאלה הזאת הבנתי שמדובר בעניין
אווירתי - תחושתי.
אבל מה זה בגד שהוא איחולים? בגד משאלות? כמובן שאני לא מתכוונת לתלות
פתקים על הבגד וגם לא הייתי מתיימרת ליצור בגד שישמש כקמע מזל כמו שנהוג בתכשיטים.
אחרי שהתחלתי לצייר כמה סקיצות של הבגד הבנתי יותר ויותר שהתשובות
לשאלות בנוגע לבגד זהות לחלוטין לתשובות האחרות. אני רוצה ליצור בגד ש"ידבר"
לכמה שיותר אנשים, להבדיל מבגד שמתאר את המשאלות הפרטיות שלי, ויעורר תחושה ואווירה
של משאלות, קסם ותמימות.
וכמו שהיה רשום לי פעם בסטיקר על האוטו: "שיהיה לכם יום
קסום".
בהמשך המחקר שלי על איחולים
ומשאלות מצאתי את "עץ המשאלות" של יוקו אונו (Yoko Ono). יוקו אונו ידועה בעיקר כאישתו
של ג'ון לנון, סולן להקת הביטלס. היא נולדה בשנת 1933 בטוקיו והיא אמנית ומוסיקאית
קונספטואלית אשר עבודותיה כוללות מיצגים, הדרכות, סרטים, מוסיקה וכתיבה.
עץ המשאלות, העבודה האינטראקטיבית של יוקו אונו, מהווה חלק בלתי נפרד ברבות
מתערוכותיה ברחבי העולם. האנשים מוזמנים לכתוב משאלה על פתק ולתלות אותו על ענף של
עץ. חלקן של המשאלות מאוד אישיות וחלקן משאלות למען שלום העולם ועתיד טוב יותר
למין האנושי.
יוקו אונו הסבירה כי בתור ילדה ביפן היא נהגה ללכת למקדש, לכתוב משאלה
על פיסת נייר אורז, ולקשור אותה סביב ענף של עץ. יוקו סיפרה שהעצים בחצרות המקדשים
תמיד היו מלאים במשאלותיהם הקשורות של האנשים וזה נראה מרחוק כפריחה לבנה.
לאחר כל תערוכה, המשאלות שעל העץ נאספות על ידי אונו – עד היום נאספו
יותר ממיליון משאלות. אלה נשמרות ב " Imagine
Peace Tower
" אשר בריקיאוויק, איסלנד.
עבודות דומות בהשראת עץ המשאלות של יוקו אונו -
"כל עבודותיי הן סוג של משאלה. המשיכו להביע משאלות תוך שאתם
נוטלים בהן חלק." – יוקו אונו
